אתיופיה - מקור הערביקה
באתיופיה, החלו לגדל את הקפה אי שם במחוז "קאפה" ("Caffa"), כ-200 ק"מ דרומית מערבית לאדיס–אבבה הבירה. לטענת המקומיים מקור המונח קפה משם המחוז.אתיופיה היא מדינת עולם שלישית, הסחר והתעשיה עדיין לא חדרו למדינה והמבנה הדמוגרפי בה מבוסס על שבטים הפזורים ברחבי המדינה. כשישית מהאוכלוסיה (כ- 10 מיליון אתיופיים) עוסקים למחייתם בגידול הקפה. אלה אוספים את הקפה מעצים, הגדלים פרא בשטח. הפיזור הרב של השבטים מקשה על פיקוח מתמיד על טיב הקפה ועל כמויות הייצור. למרות זאת, מצליחה אתיופיה, הנתונה בקשיים פוליטיים וברעב, לשמור על מקומה כאחת מיצרניות הקפה הגדולות בעולם עם קרוב ל- 3 מליון שקים בשנה.
לקפה האתיופי יש טעם מאוד פיקנטי עם גוון של יין מתקתק ומיוחד, הוא מאד מאוזן, גוף וחומציות בינוני גבוה וארומה טובה. את הקפה האתיופי יש לקלות בזהירות, אחרת הוא נשרף וטעמו נפגם עד לכדי טעם גרוע. הקפה מאוד מתאים לקפה פילטר בטחינה בינונית, ואפשר להוסיף אותו במינון קטן יחסית לתערובות של אספרסו, כדי להוסיף מעט פיקנטיות לאספרסו.
באתיופיה מגדלים זנים רבים. הזני קפה מוכרים בעולם הם: ירגאשף
(Yirgacheffe), שנחשב לאחר הזנים הטובים בעולם. סידאמו (Sidamo) מדרום אתיופיה. זן האראר (Harrar), הגדל במזרח אתיופיה בגובה רב של 2000 מטר, המוכר כקפה אורגני המעובד בשיטה היבשה ומקנה לו טעם ייני מיוחד עם גוון קל של מוקה. זן הלימו (Limu).דג'ימה (Djimmah). ג'ימבי (Gimbi) הגדל במזרח אתיופיה, אך הוא מעובד בשיטה הרטובה. טעמו פחות פיקנטי מטעם הזנים האחרים, אך הוא בעל גוף הכבד ומשאיר בפה טעם לאורך זמן. טפי (Teppi), בבקה (Bebeka), ולקמפטי (Lekempti).