חלודת עלי הקפה - Coffee Leaf Rust
מדובר במחלת עלים הרסנית של צמחי קפה. בשנת 2012 נפגעו המטעים של מדינות במרכז ודרום אמריקה מהפטריה הידועה בשם חלודת עלי הקפה, בחלק מהמדינות כגון הונדורס נגרם נזק שהרס כמעט את כל היבול. כמות הקפה המשווק מאזור זה ירדה באותה שנה ב-16% ומחירי הקפה בעולם עלו.
אז מהי אותה פטריה?
הפטריה הנקראת בשם הבוטני אמיליה וסטטריקס (Hemileia Vastatrix) היא פטריה המתיישבת על עלי הקפה, גורמת לכתמים חומים עם גבול צהוב דמוי חלודה על פני העלים. קשה בהתחלה לזהות את הפטריה, הכתמים הם קטנים, צהבהבים ושמנוניים. (ראו בתמונה)
כשהמחלה מתפשטת העלה מתכסה יותר ויותר בפטריה ובסופו של דבר העלה נושר. הנזק הישיר מהמחלה הוא הפחתה משמעותית ביכולת העץ להפיק אנרגיה באמצעות פוטוסינתזה, מה שגורם להפחתה בכמות ובאיכות ייצור הפרחים ופירות הקפה.
לעצים שנפגעו מהמחלה יש תפוקת קפה נמוכה משמעותית ולרוב הם מתים תוך מספר שנים.
חלודת עלי הקפה, מוכרת כבר שנים באפריקה, הודו, אסיה ואוסטרליה. חלודת עלי הקפה דווחה לראשונה ע"י מיקולוג אנגלי באזורי גידול הקפה הגדולים של סרי לנקה (שנקראה אז ציילון) בשנת 1867. המחלה גרמה שם לנזק עצום. תעשיית הקפה בסרי לנקה, שנשלטה ע"י האגלים, כמעט נהרסה והמגדלים נאלצו להמיר את היבול שלהן לתה. יש הטוענים שהפסקת יצור הקפה בסרי לנקה הוא אחת הסיבות לכך שהבריטים החלו להעדיף תה. באזור אמריקה היא התגלתה לראשונה בברזיל בשנת 1970.
הפטריה נפוצה למרחקים ארוכים בעיקר על ידי רוח וגשם. גורמים אחרים, כגון בעלי חיים, בעיקר חרקים וציוד מזוהם, גם עלולים להפיץ את הפטריה.
הפטריה זקוקה לטמפרטורה מתאימה כדי להתפתח, בין 160 ל-280 צלזיוס. מטעים בגובה רב הם בדרך כלל קרים יותר, ולכן הפטריה לא תתפתח באותה קלות כמו במטעים הממוקמים באזורים חמים יותר. כדי להשלים את ההדבקה הפטריה זקוקה למים לחות נמוכה מעכבת את ההדבקה.
קשה להתגבר על המחלה כאשר היא פורצת, אפשר להקטין את הנזק ע"י ריסוס בקוטלי פטריות בעונות הגשמים. שיטה זו לא מקובלת על הרבה חקלאים שמעוניינים בגידול אורגני. יש גם שיטות אחרות להקטנת הנזק מהפטריה.
קודם כל עם בעל המטע יכול הוא מחליף את זן הקפה בזנים עמידים יותר חלקם הכלאות בין רובוסטה לערביקה (הרובוסטה עמידה יותר). גם גיזום העלים הנגועים באת גילוי המחלה עוזר. בנוסף, מים על העלים מקלים על הפטריה להתפשט, לכן גיזום ענפים גבוהים שמאפשרים זרימת אוויר ואור מייבשים את העלים. מסתבר שגם זיבול עם חנקן ואשלגן משפר את עמידות העץ ואחרון , מי שיש באפשרותו, מעביר את המטע לגובה רב 1,800 ל-2,100 מטר שם מסתבר קשה לפטריה להתרבות.